מתנות סוף שנה

נהיה מנהג כזה ש"חייבים" להביא מתנות בסוף שנה לגגנות/מורות.
מנהג או לא, לפעמים יש צורך פשוט להגיד תודה, מהסוג האמיתי מהלב, ולא רק כי צריך..מכירים?

בתור אמא יחסית טרייה, סיפורי הזוועות בגנים לא חסו עלי ואין רגע שלא דאגתי וחששתי שהבן שלי נמצא במסגרת אוהבת עם סביבה שנותנת לו את ההכי טוב שאפשר.
זו הייתה השנה הראשונה ששלחתי את הראל הבכור שלי לגן של ממש. כזה עם מלא ילדים, תיק גן ושם על הבקבוק והמוצץ.
אחרי מלא חששות ומעט המלצות שהצלחתי להשיג, הוא הצטרף ל"גן אחר" במודיעין, ממש קרוב לבית. דיי מהר הבנתי שזה באמת גן מסוג אחר. יותר משפחה מגן.
עכשיו כשהסתיימה לה השנה ובמבט ארוך לאחור אני יכולה להגיד בבטחון שהבן שלי נמצא בידיים טובות ומחבקות, ורציתי להביא לבנות הצוות מתנה שלפני הכל תביע הכרת תודה, אז איך לא.. כמובן שהכנתי בעצמי. (אחסוך מכם את אוסף ההערות מהסביבה שמבחינתם זה היה בזבוז זמן מוחלט.. "תקני וזהו, מה את שוברת את הראש"..)

אז קודם כל, משיטוטי הקניון, נכנסתי לפוקס-הום ומצאתי פלייסמנטים רקומים שתפרתי מהם נרתיקים מצויינים לתקופת הקיץ שיוצאים לחוף ים או לטיולים בחוץ וצריך כמה דברים קטנים ממש לידנו. בגלל שאלו פלייסמנטים, הם מתנקים בקלות במגבון..

הוספתי בטנה מבדי כותנה מקסימים

 כפתור לסגירה וקישוט פרנזים מחוטים

מבטיחה לתופרות ביניכן, 10 דקות ויש לכן נרתיק כזה..

הוספתי צנצנות עם המון נשיקות קטנטנות ממתכון באמת מעולה שמצאתי פה
את המכסים לצנצנות עטפתי בבד שתפרתי לו דוגמת רקמה במכונת תפירה, קישטתי בנקודות צבע- טבלתי עפרון בצד של המחק בקצת צבע טקסטיל והחתמתי את הבד, ולסיום קשרתי חוטים והדבקתי מדבקות מקסימות של יעל יניב

בשביל הסימבוליות של סיום שנה אחת והתחלת שנה חדשה, הכנתי לכל אחת יומן מעוצב.
עטפתי בדפים, קצת קישוטים וסימניה מקושטת

ניסיתי להתאים את העיצוב של היומן לכל אחת ואחת, מקווה שקלעתי פחות או יותר..

גם את הבפנים לא קיפחתי והוספתי מדבקות של יעל יניב ומיכוש

הסימניה והקישוטים..

לסיום, הוספתי גם משהו קנוי, אבל מרגיש כל כך אישי. חייבת לפרגן בענק לדנה ישראלי שמעבר לכך שאני מאוהבת בכל מוצר שהיא מוציאה, הזמנתי ממנה 7 לוחות שנה ממש ברגע האחרון ותוך יום אחד כולם היו אצלי עד הבית, יפים ארוזים ומושלמים. היה קשה להפרד, אבל השארתי לעצמי רק לוח אחד... ואני אומרת "רק" מכיוון שהלוח הזה מכיל בסיום כל חודש טמפלייט להכנת קופסאות מתנה יפהפיות עם דפוסים מדהימים שכבר "בזבזתי" כמה חודשים רק כי לא התאפקתי ורצתי להכין את הקופסאות שלו...

אז מקווה שהבנות אהבו את המתנות, אני נורא נהנתי להכין ושמחתי להגיד, פשוט תודה..
הראל כבר שאל אותי מתי חוזרים לגן.... :)

החלפת קופסאות-ראש השנה 2014

מה יותר כיף מלקבל מתנות? להכין אותם!

לכבוד השנה החדשה נתתי אתגר לבנות הפייסבוק להכין קופסה מהממת לשנה החדשה כשהתנאי היחידי הוא שתהיה קופסת פח.

אני עדיין מוקסמת מכל הקופסאות שהבנות הכינו, כל כך מוכשרות!

כמובן שגם אני ניצלתי את המשחק והצטרפתי לכיף. ברגע האחרון יצא שהיינו מספר אי זוגי של משתתפות בהחלפה, אז החלטתי שאני מכינה עוד קופסה, וכך יצא שהכנתי בהנאה רבה שתי קופסאות.

הקופסה הראשונה הייתה קופסת "דברים". עד עכשיו בעלי אומר שאי אפשר להגיד באנגלית "Things" בלי לקשר אותה למילה אחרת, אבל זה לא האישיו פה, נכון?!

צבעתי את הקופסה בספריי לבן והוספתי נגיעות של דיו בקצוות

ההכנות לקופסה הזו היו בדיוק סמוך לאחד הטיולים לספארי עם הקטן, נכנסנו לחנות מזכרות, וכשהוא כבר התביית על הנמר והג'ירפה, אני מצאתי את הפרפר המתוק הזה שהשתלב לי בול עם שאר האלמנטים שהכנתי והדבקתי. כמובן שקניתי ומיד ריססתי בספריי זהב

הכנתי פרחי בד מבד טריקו, פרחי פימו, עלים שנשרו מהעצים ורוססו גם הם בספריי זהב, הדבקתי כפתורי עץ ופרחים מהחנות של נתנאלה

המשכתי עם הקטע של הזהב וצבעתי עם צבעי אקריל זהב ומנוצנץ של מרתה סטיוארט קוביות עץ שמצאתי בחנות יצירה שכונתית והדבקתי בתור רגליים לקופסה

ומה קורה בפנים? הכנתי מחיצות מקרטון ביצוע ועטפתי אותן עם דפים מתוך לוח תכנון של דנה ישראלי

ובשביל הפינוק לנשמה.. שמתי בפנים תיוני ריח שתפרתי מנייר ומילאתי בסבון דאב שגירדתי, וגם חיתוכי סקלופ שעשיתי להם גימור דיו דיסטרס מהסטאק של נתנאלה ולבסוף פתקון שנה טובה שצירפתי לו סיכה מתפצלת בצורת תפוח מהחנות "מסטיקים"

כמובן שלא יכולה בלי המדבקות של יעל יניב שאיכשהו משתלבות לי בכל כך הרבה דברים שאני יוצרת ומשלימות לי את מה שבאמת רציתי להגיד...

ומה עם הקופסה השניה? זו קופסה שנוצרה בהשראה של חלומות ודברים שהייתי רוצה שיקרו, היו רגעים שהרגשתי שהיא עמוסה מידי מבחינה עיצובית, אבל בסופו של דבר כל האלמנטים בה מסמלים אצלי משהו שיחד בהחלט עושים לי חשק לכתוב על השאיפות והחלומות שלי, להכניס לקופסה ואחרי כמה זמן לפתוח ולבדוק אם הגשמתי את עצמי. מקווה שהצלחתי להעביר את המטרה והמקבלת תהנה מהקופסה הזו..

גם את האייל הזה ליקטתי מאותו טיול בספארי...

את החלק התחתון צבעתי עם צבע גיר ושייפתי קצת למראה מיושן, ועם טוש גיר לבן כתבתי מה שכולנו רוצים. לא צריך יותר מזה (לא להיות יותר מידי גרידים...).

החלק הזה עם הצבע גיר היה כל כך בעייתי כי אחרי שצבעתי מסתבר שהקופסה לא נסגרת...באיזשהו שלב אחרי ששייפתי מהגיר בחלק העליון ועדיין לא נסגר, כבר שקלתי להכין עוד קופסה! אבל בסוף הגענו לפשרה, הקופסה ואני, והיא הסכימה אחרי שיוף עם פצירה של ציפורניים להסגר.

וכמובן שאין יותר חשוב מהפנים, אז הדבקתי בתחתית בד לבבות מתוק ובדפנות מפית מהממת שמצאתי באיקאה...

גם פה הוספתי חיתוכי סקלופ עם גימור דיו כי זה תמיד יכול להיות שימושי והדפים האלו כל כך מקסימים..

ואם כבר חלומות, אז הכנתי ניירות שיישנתי עם חותמות, כלי שיוף ודיו דיסטרס בקצוות

וכמובן סיכת התפוח וברכת שנה טובה

זהו...הרבה תמונות וכיף גדול. הקופסאות כבר בדואר בדרכן לבנות, מקווה שיאהבו :)

חדשה מהניילונים

אפשר להגיד שאני סוג של "ילדה טובה". ההורים רצו שאלמד לתואר "כמו כולם", וכך עשיתי.

אבל אז הגיע מרד הנעורים (אמנם בדיליי של כמה שנים טובות..) ואהבת הילדות העזה שלי ליצירה פרצה את גבולות ה"תחביב" ואני כבר משתדלת (בגאווה) לא לעשות "כמו כולם".

מקווה שהוריי יסלחו לי בבוא היום. לא קל לחשוב שנייר, דבק, בד או כפתור עשוי להיות מקצוע אמיתי בעולם של הגדולים.

עברתי כמה קורסים מקצועיים, שנקר וכאלה, והיום אני מעצבת אופנה ואקססוריז, סקראפרית בנשמה, ומלמדת חוגים וסדנאות תפירה ויצירה לכל הגילאים ואומרת תודה ענקית על כל רגע שאני יכולה לעשות את מה שאני הכי אוהבת בעולם.

בקיצור, הבטחתי לעצמי שאתן לילדים שלי להיות מה שהם רוצים שיהיו גדולים, גם אם זה יראה לי מטופש. תבדקו אותי עוד כמה שנים טובות, תמיד קל לדבר :)

אז נעים להכיר, אני סיון, בת 30, נשואה ליוחאי בעלי המקסים והתומך בתבל, פלוס שני נסיכים שלימדו אותי אהבה מהי וכל יום מחדש מתאהבת בהם יותר ויותר.

ובעודי מוקפת בעולם של "בנים", לגו, מכוניות, רכבות וספורט, הסטודיו הקטן שלי הוא מקום המפלט המרגיע והרגוע ביותר שיש.

הבלוג הזה נוצר לשתף אתכם במה שמתחולל על שולחן היצירה שלי , הגיגים, מחשבות וגם הדרכות שוות. מקווה שתהנו ואשמח לכל פידבק ותגובה...

שלכם,
סיון.